כמה דגשים לפני:
תמיד פקודת יומן כנגד מסמך.
מייל, חשבונית, קבלה.
אסור לרשום רישום בהנהלת החשבונות, בלי אירוע שכבר קרה ולא שעומד לקרות.
אסור לרשום פקודת יומן בלי מסמך.
משהו עתידי , לא רושמים.
הנהלת החשבונות עוסקת ברישום הפעולות הכלכליות המתבצעות בעסק.
הרישום מתבסס על מסמכים, ונעשה במונחים של כסף.
החובה הסטוטורית = החובה החוקית, לניהול חשבונות נובעת בין היתר מהחוקים הבאים: חוק החברות, חוק ניירות ערך, פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ ועוד.
חוק מע"מ נכתב ב1978.
נחקק בשביל למחוק את החוב השחור.
כי זה מחייב את בעל העסק להוציא חשבונית וזה מחייב על בעל העסק לדווח על ההכנסות.
כל חודש וכל רבעון, יש להוציא דו"ח רווח והפסד.
ויש וודאי להוציא לשנה.
דו"ח מאזן והפסד
מאזן = צילום של יום מה האיזון בין הנכסים וההתחייבויות שלי.
דו"ח רווח והפסד = מראה את ההתנהלות בשוטף.
אמות מידה לרישום אירועים:
הפעילות העסקית משפיעה על רכוש העסק, על חובותיו והתחייבויותיו ועל הוצאות העסק, והכנסותיו.
שינוי שחל לפחות באחד מהתחומים הבאים הוא אירוע עיסקי שיש לרשום אותו:
- גידול או קיטון ברכוש העסק.
- גידול או קיטון בחובות של גורמי חוץ כלפי העסק.
- גידול או קיטון בהתחייבויות העסק כלפי גורמי חוץ.
- גידול בהוצאות העסק.
- גידול בהכנסות העסק.
1-2 מאזן.
4-5 דו"ח רווח והפסד.
עד שהעסקה לא מתקיימת, אין מה לרשום, לפי יועץ מס אוטומטי.
רושמים פקודת יומן, רק כנגד מסמך.
אם יודעים בוודאות שההוצאות ישמשו את הארגון ליותר משנה אחת, זו השקעה.
רכוש קבוע, זו בעצם השקעה.
זכויות יוצרים = נכס.
כדי לייצר הכנסות, צריך להוציא כמובן.
הוצאות מכירות = הוצאות שבאמצעותם מיוצר הרווח.
אם ההוצאה הינה לשימוש עד שנה, זו הוצאה רגילה ולא השקעה.
בשל מחיר קטן גם, אין צורך לרשום כהשקעה, למרות שזה מחזיק 4 שנים (קומקום לדוגמא), אין לרשום זאת כהשקעה, אלא כהוצאה.
כל ההוצאות שנילוו לרכישתו של נכס ולהבאתו למצב שבו הוא משרת את צרכיו המיוחדים של העסק, כמו הובלה התקנה, התאמה, הרצה וכו', הם חלק מעלותו של הנכס ויש לראות בהם "השקעה".
אם לצורך העניין, עלות ההובלה וקניית המשאית בסה"כ, היו 10 + 100 = 110 תהיה ההשקעה .
נכס המהווה "השקעה" בעסק אחד עשוי להיות הוצאה בעסק אחר.
לדוגמא:
במשרד עורכי דין, שולחנות וכסאות הם נכסים המשמשים את העסק, ולכן הם השקעה.
בחנות רהיטים שולחנות וכסאות המיועדים למכירה הם סחורה, ולכן בעסק זה הם "הוצאה".
מהות החשבון:
הנתונים הכספיים הנובעים מהפעילות העיסקית, נצברים בהנהלת החשבונות תוך שהם מסווגים לפי נושאים.
לכל אחד מנושאי הפעילות נהוג להקצות יחידת רישום הנקראת "חשבון". קריאת חשבון מאפשרת קבלת מידע מפורט על כל הפעילות הכספית הנוגעת לאותו נושא.
צ'ק נקרא פקודה, מהמנדט הבריטי, כפי שהיה בתקופה ההיא.
צ'ק = פקודה בכתב, ללא תנאי, אי אפשר לבטל ואי אפשר לא לשלם.
בצ'ק מעורבים, המושך, הבנק, והמוטב.
אוחז כשורה = מי שקיבל בתום לב את הצ'ק. ביצע פעולה לא חוקית, אז הצ'ק מבוטל רק על ידי בית המשפט.
רק חותם הצ'ק יכול להסב אותו.
אין עניין שהצ'ק יטייל.
אם רוצים להסב את הצ'ק, אפשר שהמוטב יחתום בגב הצ'ק ויסב למישהו אחר.
אם תמחק צ'ק לפקודה.. אי אפשר להסב אותו.
צ'ק משורטט = שק כזה הוא סחיר, אבל לא יפרע במזומנים, אלא רק על ידי הפקדתו בחשבון עו"ש.